Penei Moshe Shevuot 37 – פני משה שבועות לז‏ – Yerushalmi Gadol

ירושלמי

פירוש

(א) משנה: ^אאָנַסְתָּה וּפִיתִּיתָה אֶת בִּתִּי, וְהוּא או׳אוֹמֵר: לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִיתִּיתִי. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן – חייָב. ור׳וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאַינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. אָמְרוּ לוֹ: א׳ע׳פ׳אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם בּוֹשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ. (ב) הלכה: ^באָנַסְתָּה וּפִיתִּיתָה אֶת בִּתִּי כול׳. ר׳רִבִּי זֵירָא ר׳רִבִּי יָסָא בְשֵׁם ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: דִּבְרֵי ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן, עִיקָּר תְּבִיעָה קְנָס. לְדִבְרֵי חכמ׳חֲכָמִים לָאו. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי אִילָא: דִּבְרֵי ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּתוֹבְעוֹ קְנָס בּוֹשֶׁת וּפְגָם, דִּבְרֵי חכמ׳חֲכָמִים בְּתוֹבְעוֹ בּוֹשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס. רַבָּנִין אָמְרִין: דִּבְרֵי ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּתֹבְעוֹ ג׳ דְּבָרִים, דִּבְרֵי חכמ׳חֲכָמִים בְּתוֹבְעוֹ דָּבָר אָחָד. ר׳רִבִּי זֵירָא בְעָא קוֹמֵי ר׳רִבִּי יָסָא: בְּפֵירוּשׁ שָׁמַעְתָּ מר׳מֵרִבִּי יוֹחָנָן, אוֹ מִמִּילְּתֵיהּ? אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי יָסַי: דְּסָבַר כְּרַבָּנִן. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי מָנָא: ואפי׳וַאֲפִילוּ דּוּ סָבַר כר׳כְּרִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּתוֹבְעוֹ דָּבָר אָחָד, בְּרַם הָכָא בְתוֹבְעוֹ ג׳ דְּבָרִים. אֵין לִי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עֲלֵיהֶן אֶת הַקֶּרֶן. מְנַיִין תַּשְׁלוּמִי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבְּעָה וַחֲמִשָּׁה, הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע? ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר: מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר. לְמוֹצִיא שֵׁם רַע לָאו קְנָס הוּא? אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי יִרְמְיָה: ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דאמ׳דְאָמַר: בְּמִגְבָּה הַדָּבָר תָּלוּי.מהדורת על־התורה בהכנה (כל הזכויות שמורות) שהוהדרה על פי כתב יד ליידן 4720, עם הערות המתעדות את ההגהות שבכתב יד זה ושינויי נוסח בעדי נוסח אחרים. מהדורה זו נעזרה במהדורת חיים גוגנהיימר, ברלין, די גרויטר, תשנ"ט-תשע"ה ומשלבת (עם שינויים) את הניקוד שבה.

הערות

^א במשניות בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״ו׳⁠ ⁠⁠״.

^ב בטקסט בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״ו׳⁠ ⁠⁠״.

(א) מתני׳ שאינו משלם קנס על פי עצמו – וכיון דכי אודי לא מיחייב כי כפר נמי לאו ממונא כפר ליה:
משלם בושת ופגם על פי עצמו – הלכך ממונא כפר ופלוגת׳ דר״ש ורבנן מפרש בגמר׳ דר״ש סבר כי אמר ליה אנסת או פתית את בתי קנסא קא תבע מיניה דלא שביק אינש מידי דקייץ והיינו קנס שדמיו קצובין חמשים כסף ותבע מידי דלא קייץ וזהו בשת ופגם הלכך קנסא כפר ליה ופטור ורבנן סברי בשת ופגם קא תבע ליה דלא שביק איניש מידי דכי מודה ביה לא מיפטר ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר הלכך כי כפר ליה ממונא כפר ליה וחייב והלכה כחכמים: (ב) גמ׳ דברי ר״ש עיקר תביעה קנס – כדפרישית במתני׳ ולדברי חכמים לאו הכי ס״ל אלא עיקר תביעה בושת ופגם היא:
ר׳ אילא – מפרש דלא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ודברי ר״ש הן בתובעו קנס ובושת ופגם דכיון דמעיקרא קאמר לתביעת קנס היא עיקר תביעתו ודברי חכמים הן בתובעו מעיקרא לבושת ופגם ולבתר אמר קנס:
רבנין – דבי מדרשא מפרשי דלאו בתבע בפירוש מיירי וה״ג דברי ר״ש בתבעו דבר אחד דברי חכמים בתבעו שלשה דברים והכי הוא לקמן. אם תבעו סתם תן לי הדבר שאתה חייב לי ליתן מסתמא לקנסא קא תבע דמידי דקייץ הוא ודברי חכמים הן בתבעו תן לי שלשה דברים שאתה חייב דכיון דאיכא בהו בושת ופגם ממונא כפר ליה ולא פליגי:
ר׳ זירא – דשמע מר׳ יסא בשם ר׳ יוחנן להא דלעיל ושאלו אם בפירוש שמע מר׳ יוחנן דמפרש דפליגי ר״ש ורבנן ואפי׳ בתובע סתם אנסת או פתית את בתי מיירי או ממילתיה דאמר ר׳ יוחנן שמע ליה מכללא:
אמר ר׳ יסא דסבר כרבנן – כלומר מדבעי ר׳ זירא הכי ש״מ כרבנן דבי מדרשא ס״ל דלא מוקמי להמתני׳ באמר לו אנסת או פתית סתם ולא אמר מידי מה דתבע ליה דבהא מודו חכמים לר״ש ומשום דהלכה כחכמים דמתני׳ מדייק ר׳ זירא לידע אם אמר ר׳ יוחנן בפירוש הכי או לא:
אמר ר׳ מנא ואפי׳ דהוא סבר כר׳ אילא – כלומר מהיכא קדייקת לה דס״ל לר׳ זירא לפרש המתני׳ כרבנן דבי מדרשא ואפי׳ דהוא סבר לה כר׳ אילא דמפרש דלמר בתבעו קנס בתחילה ולמר בתבעו בשת ופגם בתחלה נמי לא פליגי לדינא ולפיכך הוצרך לשאול אם בפירוש שמע מר׳ יוחנן דמפרש דפליגי כדי לידע הלכה דלר׳ יוחנן דפליגי א״כ כחכמים קי״ל אפי׳ באומר סתם אנסת או פיתית בתי:
דברי ר״ש וכו׳ – דברי ר׳ יסא הן שהשיבו לר׳ מנא דמשום הכי קאמינה דסבר ר׳ זירא כרבנן דבי מדרשא דמסתבר טעמייהו באוקמתא דמתני׳ דדברי ר״ש הן דוקא בתבעו דבר אחד הוא דאמרינן דדעתי׳ אקנסא ברם היכא דתבעו שלשה דברים ר״ש נמי מודה דבושת ופגם בכלל ועכ״פ ממונא כפר ליה ולא מסתבר לן לחלק בין אמר קנס בתחילה או לבסוף כדר׳ אילא. א״נ דמסקנת דברי ר׳ מנא הן ובתמיה מיתפרשא וכלומר מאי חזית דבעית מימר דר׳ זירא ניחא ליה טפי פירושא דרבנן דבי מדרשא והלכך הוא דבעי אם בפירוש אמר ר׳ יוחנן הכי הא אפי׳ דהוא סבר כר׳ אילא נמי שייך הבעיא דיליה ואדרבה טפי ניחא לן פירושא דר׳ אילא דקמ״ל דאיכא סברא לחלק בין תבעו הקנס בתחילה או לבסוף דאלו לרבנן דבי מדרשא דקאמרי דברי ר״ש בתבעו דבר א׳ ברם הכא כלומר לדברי חכמים בתבעו ג׳ דברים בתמיה דהא פשיטא היא ומאי קמ״ל במתני׳:
אין לי אלא דברים וכו׳ – בריית׳ היא בת״כ והתם גריס ת״ל ומעלה מעל בה׳ ריבה:
למוציא שם רע לאו קנס הוא – דבשלמא תשלומא כפל וד׳ וה׳ משנינן דמשום קרנא קאמר כדאמרינן במתני׳ לקמן וכן אונס ומפתה כדאמרן משום בושת ופגם אלא מוציא שם רע אמאי חייב והא לאו ממונא כפר ליה:
ר״ש היא דאמר במגבה הדבר תלוי – פלוגתייהו דר״ש ורבנן בכתובות פ״ד הלכה ב׳ בעמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחין וכו׳ ר״ש אומר לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה ומפרש התם דרבנן סברי בעמידת ב״ד הדבר תלוי ועבדין ליה כמלוה דמשעת העמדה בדין מלוה מן התורה עליו ור״ש סבר במגבה הדבר תלוי עד שתובעו וגובה ממנו ועבד ליה כמעשה ב״ד דלא הוי ממון להוריש לבניו. והתם בקנס דאונס ומפתה מיירי וה״נ לענין מוציא שם רע ומפרשינן דהכי במאי עסקינן שעמד עמו בדין ודקאמר ר״ש היא כלומר לר״ש שפיר דקאמרת דקנס הוא ולא משכחת לה דליחשב כממונא אבל לרבנן משכחת לה דלאחר שעמד בדין נעשה כמלוה עליו וממונא הוא דכפר ליה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Yerushalmi

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון